|
Article on other languages:
|
מיילס דייוויס (באנגלית: Miles Davis; 26 במאי 1926 - 28 בספטמבר 1991) היה אחד החצוצרנים הגדולים ואחד מהמוזיקאים החשובים בתולדות הג'אז.
ילדות ונעוריםמיילס דייוויס נולד ב-26 במאי 1926 באלטון, אילינוי שבארצות הברית. אביו היה רופא שיניים ואמו הייתה מורה למוזיקה, כך שאת האהבה לאמנות זו רכש כנראה כבר בגיל מוקדם מאוד. זמן קצר לאחר שנולד עברה משפחתו לסנט לואיס, ושם עברה עליו ילדותו. בגיל 12 החל להתעניין במוזיקה בצורה מעמיקה ולמד לנגן על חצוצרה. בעודו תלמיד בבית ספר, עבד בעבודות מזדמנות כנגן בברים ובבתי קפה. בגיל 17 הצטרף ללהקתו של אדי רנדל, להקה מקומית שפעלה בסנט לואיס. קוּל ג'אז ובי בופלאחר שסיים ללמוד בבית הספר, הזדמן לדייוויס לנגן עם הביג בנד של בילי אקשטיין. בהרכב זה ניגנו גם החצוצרן דיזי גילספי והסקסופוניסט צ'ארלי פארקר - שני מוזיקאים שהיו אחראים למהפכת הבי בופ, שינוי מוחלט של צורת החשיבה של הג'אז שיצר סגנון הנפוץ מאוד בג'אז עד ימינו. בשנת 1944 עזב דייוויס את סנט לואיס ועבר להתגורר וללמוד בניו יורק, במוסד ללימודי המוזיקה הנקרא כיום ג'וליארד. זמן קצר לאחר שהגיע למנהטן, החל לנגן עם פארקר במועדונים ובברים, וב-1945 זנח את לימודיו האקדמיים והיה למוזיקאי ג'אז במשרה מלאה. הוא הצטרף להרכב בראשותו של בני קרטר והקליט את אלבומו הראשון בתור נגן מלווה. ב-1947 הוציא את אלבומו הראשון כמוביל. באלבום השתתפו גם צ'ארלי פארקר (סקסופון), ג'ון לואיס (פסנתר), נלסון בויד (בס) ומקס רואץ' (תופים). הרכב של ענקים, דבר לא אופייני הוא שכזה הרכב ילווה מוזיקאי באלבומו הראשון כמוביל. בקיץ של שנת 1948, הקים דייוויס הרכב בן תשעה נגנים. ההרכב ביצע עיבודים של גיל אוונס ואחרים, וניגן במועדון בניו יורק. בזכות זה זכה דייוויס בחוזה הקלטות בחברת קפיטול, ונכנס לאולפן לשלושה סשנים של הקלטות. בסופו של דבר יצא אלבום עם סאונד רגוע ו"קול", שהשפיע רבות על התפתחות הקול ג'אז בחוף המערבי של ארצות הברית - האלבום נקרא "Birth of the cool". בתחילת שנות ה-50 הפריעה התמכרותו של דייוויס להרואין להמשך עבודתו. ההקלטות וההופעות שלו נעשו פחות מרשימות ויותר שגרתיות. בשנת 1955 הצליח דייוויס להיגמל מהרואין והחל להקליט עבור חברת פרסטיז'. החוזה שלו אפשר לו להקים הרכב קבוע בשם "חמישיית מיילס דייוויס", שכלל את ג'ון קולטריין (סקסופון), פול צ'יימברס (בס), רד גרלנד (פסנתר) ופילי ג'ו ג'ונס (תופים). במסגרת הרכב זה הוציא דייוויס את האלבומים "The Miles Davis quintent", "Cookin'", "Relaxin'", "Steamin'" ו-"Workin'". כל האלבומים הללו נחשבים לאבני דרך בג'אז המודרני. ב-1957 נסע לראשונה בחייו לאירופה, נחת בפריז וקיבל לידיו את כתיבת פסקול הסרט "מעלית לגרדום" שביים הבמאי הצרפתי לואי מאל. דייוויס שהה בצרפת כשנתיים, במהלכן היה חברה לחיים של הזמרת והשחקנית הצרפתיה ז'ולייט גרקו. ג'אז מודאלילאחר יציאת אלבומים אלה, בסוף שנות ה-50, צירף דייוויס להרכב את קנונבול אדרלי, ושינה את שם ההרכב ל"שישיית מיילס דייוויס". בנוסף, הפסנתרן רד גרלנד הוחלף בביל אוונס, ואת מקומו של פילי ג'ו ג'ונס תפס ג'ימי קוב. באותה תקופה החל דייוויס להתנסות במוזיקה מודאלית וביסס את קטעי הסולו שלו על מודוסים במקום על רצף קבוע של אקורדים. כתוצאה מהתנסות זו יצא האלבום Kind of blue, שהפך במרוצת השנים לאלבום מופת בג'אז המודרני ולאלבום הפופולרי ביותר שדייוויס הוציא אי פעם. כתוצאה מיציאת אלבום זה ומפעילויות אחרות שלו זכה דייוויס בפרסי גראמי מספר פעמים. ב-1961 הקליט דייוויס אלבום נוסף, אבל שוב היו שינויים בהרכב. ביל אוונס הוחלף בוינטון קלי, קולטריין עזב את ההרכב על מנת להתמקד בקריירת סולו, והוחלף על ידי הנק מובלי ולתקופה קצרה גם סוני סטיט. קנונבול אדרלי עזב את ההרכב גם הוא. הרכב זה הוציא מספר אלבומים, שבחלקם התארח גם קולטריין. ביניהם: Someday my prince will come ו-Miles Davis in person. פוסט בופ וג'אז מודרניב-1963 הוציא דייוויס אלבום נוסף, Seven steps to heaven, עם הרכב שונה לחלוטין. ההרכב כלל את הסקסופוניסט ג'ורג' קולמן, הפסנתרן ויקטור פלדמן, הבסיסט רון קרטר והמתופף פרנק באטלר. במהלך ההקלטות הוחלף באטלר בטוני ויליאמס ופלדמן הוחלף בהרבי הנקוק. באלבום זה הציג דייוויס את ההרכב החדש שלו, כמו גם סגנון נגינה מעט מודרני יותר, שישתלט על האלבומים הבאים. דייוויס הקליט עם אותו הרכב את האלבום My funny valentine שזכה להצלחה מסחרית גדולה. בספטמבר 1964 הצטרך החבר האחרון לחמישייה הקלאסית של דייוויס של שנות ה-60, הסקסופוניסט ויין שורטר. החמישייה הוציאה מספר אלבומים שכללו בעיקר חומר מקורי שכתבו חברי ההרכב: E.S.P, Miles Smiles, Sorcerer, Nefertiti, Miles in the sky ו-Filles de kilimanjaro. בזמן שיצא האלבום Miles in the sky, החלה הקבוצה לפנות לכלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים ולהתנסות בצלילים חדשים של ג'אז מודרני. דייוויס הוציא אלבומים גם עם צ'יק קוריאה במקום הרבי הנקוק, ועם דייב הולנד במקום רון קרטר. פיוז'ןבאלבומו הבא, Bitches brew, הנהיג דייוויס לראשונה סגנון חדש בג'אז שנקרא בהתחלה ג'אז רוק ומאוחר יותר פיוז'ן, ושילב ג'אז עם מוטיבים של מוזיקת רוק ומוזיקת עולם. Bitches Brew פתח תקופה חדשה בג'אז, בה נעשה שימוש רב יותר בכלי נגינה חשמליים לצד הכלים האקוסטיים המקובלים, והיה שיתוף פעולה רב יותר בין נגנים שחורים ללבנים. הסאונד החשמלי של דייוויס (בעיקר אחר צאת האלבום On the Corner ששילב ג'אז עם מוזיקת Funk) משך קהל צעיר ונלהב, אולם אכזב מעט את אוהדיו הוותיקים של דייוויס שהעדיפו את הג'אז המסורתי. מסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 עבד דייוודס עם אמנים רבים והוציא לא מעט דיסקים, אולם רבים מאוהדי הג'אז המסורתי חשו נבגדים ומאוכזבים. חברי ההרכב משנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 התפצלו והקימו את ההרכבים המובילים בתחום הפיוז'ן: הגיטריסט ג'ון מקלפלין הקים את Mahavishnu Orchestra; וויין שורטר הקים יחד עם הקלידן ג'וזף זאווינול את Weather Report; וצ'יק קוריאה הקים את להקת Return to Forever. באותו זמן כבר נחשב דייוויס לאגדה חיה יותר מאשר למוזיקאי פעיל. הסוףדייוויס עורר מחלוקת מסוימת לכל אורך הקריירה שלו, משום שמעולם לא דבק בסגנון אחד לאורך זמן, לא ניגן בי בופ כמו צ'ארלי פארקר והנהיג מהפכות רבות בג'אז. אף שבשנות הפעילות האחרונות שלו נראה היה כי הוא עסוק יותר באפקטים ובסינתיסייזרים, עולם הג'אז רוחש למיילס דייוויס כבוד רב והערכה. דייוויס לא נח לרגע והמשיך לנסות כיוונים חדשים במשך כל שנות פעילותו, ייסד כמה תת-זרמים בג'אז, גילה כשרונות רבים, והיה אחד ממנהיגי עולם הג'אז במשך מספר עשורים. דייוויס נפטר ב-28 בספטמבר 1991 בסנטה מוניקה שבקליפורניה, בגיל 65. קישורים חיצוניים
|
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.